פסק-דין בתיק ת"א 18173-12-09

הצדדים לתביעה, העובדות הצריכות לה וטענות הצדדים בכתבי הטענות, בתמצית

1.         התובעת הינה מעבדה ומרפאת שיניים העוסקת, בין היתר, בהתקנת שתלים ושיניים תותבות עבור לקוחותיה. בעליה של התובעת ומנהלה הינו מר בועז סיון, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה בהליך זה (להלן: " סיון", תצהירו סומן ת/1). ד"ר אינה גורלניק (להלן: " ד"ר גורלניק") משמשת כרופאת שיניים בתובעת משנת 1990 לערך. ד"ר גורלניק אף היא מסרה תצהיר עדות ראשית בתיק זה, ראו ת/2.

2.         הנתבעת הינה חברה משפחתית העוסקת משנת 1950 בייבוא, שיווק והפצה של חומרים דנטליים שונים. בין יתר המוצרים המיובאים על-ידי הנתבעת, נמנים מוצריה של חברת Strumann השוויצרית (להלן: " שטראומן"). הגב' דנה רוסי פוס (להלן: " פוס") הינה האחראית על תחום השתלים בנתבעת החל משנת 2004. פוס הגישה תצהיר בשם הנתבעת בהליך זה, ראו נ/1.

3.         אין מחלוקת בין הצדדים כי עד לשלהי שנת 2005 - תחילת שנת 2006 או בסמוך לכך רכשה התובעת מהנתבעת, בין היתר, מבנים מתוצרתה של שטראומן (ראו עדותה של פוס בעמ' 32 שו' 1-4; עמ' 35 שו' 6-7). המבנים הם אותם חלקים "המתלבשים" על השתל, ובמקרים הנדונים להלן מבנים אלו הותקנו על-ידי ד"ר גורלניק. אין מחלוקת כי במקרים הנדונים השתלים לא נרכשו ישירות על-ידי התובעת, אלא על-ידי רופא השיניים ד"ר דורי (להלן: " ד"ר דורי",ראו עדות סיון בעמ' 26 שו' 12-26).

4.         אין מחלוקת בין הצדדים כי בשנת 2006 היו שלושה מקרים בהם דיווחה התובעת על שבר במבנה; מילאה טופס דיווח לשטראומן; דיווחים אלו הועברו לנתבעת, שדאגה להעבירם לשטראומן; ובסופו של יום קיבלה התובעת פיצוי בגין המבנים שכשלו. פיצוי זה כלל הן את רכיב החומרים והן את רכיב העבודה. התשלום לתובעת בוצע באמצעות שיק של הנתבעת, ראו נספחים א1 וא2 לתצהיר סיון וכן עדותו בעמ' 27 שו' 27-30.

5.         בשנת 2008 פנתה התובעת פעם נוספת לנתבעת, בטענה כי התגלו שלושה כשלים נוספים הנובעים מחומרים אשר סופקו על-ידי הנתבעת, מתוצרת שטראומן; המקרה הראשון מתייחס למר יחיאל סובה, בו התקינה ד"ר גורלניק מבנה בחודש נובמבר 2005 לשתל שבוצע על-ידי ד"ר דורי; סובה התלונן בחודש אוגוסט 2008 שהמבנה נשבר (להלן: " מקרה סובה"); המקרה השני מתייחס לגב' אסתר הילל, או אז הותקן מבנה בחודש אוגוסט 2007 על-ידי ד"ר גורלניק, לשתל שבוצע על-ידי ד"ר דורי. בחודש יוני 2008 התלוננה הגב' הלל שהמבנה נשבר (להלן: " מקרה הלל"); המקרה השלישי מתייחס למר סעדה דוד. סעדה עבר השתלת שתל אצל ד"ר דורי בחודש דצמבר 2005, ובחודש יולי 2008 התלונן כי השתל נשבר. בחודש יולי 2008 טופל סעדה אצל התובעת, הוחלף השתל הפגום ובוצע בפיו שיקום שני בחודש אפריל 2009 (להלן: " מקרה סעדה").

6.         התובעת טוענת כי בשני מקרי שבר המבנה (סובה והלל) מדובר ב"דגם חדש" שמספרו 048.602 (להלן: " הדגם החדש"), אותו דגם שכשל גם בשלושת המקרים הקודמים בשנת 2006. התובעת טוענת שמדובר בכשל בייצור, ולראיה התשלום שבוצע על-ידי הנתבעת בשנת 2006. ד"ר גורלניק בתצהירה מפרטת את שיטת העבודה הנהוגה על ידה (ראו סעיפים 7-13 לתצהיר); מעידה כי היא מטפלת במאות מקרים; שבדגם הקודם, שהיה מגושם ומאסיבי יותר (048.600) לא היו כל תקלות וכשלים, ראו סעיף 24 לתצהירה, ומכאן מסקנתה היא שמדובר בכשל בייצור.

7.         התובעת טוענת בכתב תביעתה ובתצהיריה כי נגרמו לה נזקים כספיים כתוצאה מכך שנדרשה לבצע את הליך השיקום בכללותו אצל כל אחד מהמטופלים הנזכרים בסעיף 5 לעיל. התובעת טוענת כי הוצאותיה הסתכמו בסך של 94,500 ש"ח, כשסכום זה כולל עלות שתלים / מבנים + שעות עבודה של התובעת או מי מטעמה + ביצוע בדיקות נוספות לפני ואחרי החלפת השתלים. עוד טוענת התובעת כי נגרמה לה פגיעה במוניטין ובשם הטוב, כשסכום זה מוערך בסך של 40,000 ש"ח. התביעה בכללותה הועמדה על סך של 134,500 ש"ח. התביעה הוגשה אך ורק כנגד הנתבעת, כמספקת השתלים והמבנים, ולא כנגד היצרנית שטראומן.

8.         הנתבעת הגישה כתב הגנה והודעת צד ג' כנגד שטראומן. ראשית טענה הנתבעת כי אין כל יריבות בינה לבין התובעת; שהאחריות לפגם בייצור, כנטען בכתב התביעה, רובצת אם בכלל לפתחי היצרן קרי שטראומן. הנתבעת טענה כי התובעת עשתה לעצמה "חיים קלים", נמנעה מלתבוע את החברה השוויצרית, על כל הכרוך בכך, והחליטה לראות בנתבעת כ"נציגות" של שטראומן, מבלי שיש לכך בסיס עובדתי כלשהו. זה המקום לציין כי התובעת התנגדה לבקשת הנתבעת לבצע המצאה מחוץ לתחום לשטרואמן, וחרף התנגדות זו נעתרתי לבקשה, ראו החלטתי מיום 28/4/10. הנתבעת טענה כי הינה משווקת של חברות רבות ונוספות בתחום הדנטלי. הנתבעת לא התכחשה לעובדה כי בשנת 2006 שיגרה שיקים בגין המקרים שנזכרו לעיל, אולם טענה כי עשתה כן כצינור בלבד להעברת כספים, זאת לאחר ששטראומן בדקה את תלונות התובעת, החליטה מטעמיה היא לזכות את התובעת, העבירה כספים לנתבעת וזו דאגה להעבירם לתובעת.

9.         לגבי שלושת המקרים הנזכרים בכתב התביעה טענה הנתבעת שאין מקום כלל לדון במקרה סעדה, שכן הטענה מכוונת לכשל בשתל, וקיימת הודאה כי השתל לא נרכש על ידי התובעת. באשר לשני המקרים האחרים ציינה הנתבעת שאין מדובר בפגם הייצור. פוס תיארה בסעיפים 15-16 לתצהירה את שלבי ביצוע העבודה בשתלים; טענה כי כשל במבנה ו/או בשתל אינו מלמד בהכרח על כשל בייצור; הפנתה למאמרים הקובעים כי במרבית המקרים אם מתרחש כשל, אזי מקורו בביצוע לקוי (ראו סעיף 35 לתצהיר פוס והמאמר שצורף כנספח "ז").

10.        עוד הכחישה הנתבעת כי קיימת בעייה "סדרתית" כביכול בדגם החדש. פוס מפרטת בסעיף 35.2 לתצהירה כי נמכרו על ידה 277 מבנים מדגם זה, ומספר הכשלים עומד על חמישה - כולם מקרים שטופלו על ידי התובעת. הנתבעת מציינת שמדובר ב 1.8% כישלון, דבר שאינו מעיד על כשל בייצור. בנוסף, מציינת הנתבעת כי הפנתה את התלונות לשטראומן; זו האחרונה בדקה את התלונות, ביצעה בדיקות ומצאה אותן בלתי מוצדקות, ראו נספחים ג' וד' לתצהיר פוס. הנתבעת טענה כי בדיקות שטארומן העלו, בין היתר, שהשמוש שנעשה ב"בר" באחד המקרים נוגד את הוראות היצרן, שעה שהותקנו שני שתלים בלבד במקום ארבעה. פוס מפרטת את הנסיבות שהובילו את שטראומן לפצות את התובעת בשנת 2006 ולדחות את הדרישה במקרי שנת 2008, ראו סעיפים 44-50 לתצהיר פוס ונספחים י"א-י"ד. הנתבעת שוללת את הטענה לפיה התובעת חדלה לרכוש את מבני שטראומן בשל הכשל שהתגלה, וטענה כי הפסקת הרכישות נעשתה עוד קודם לכן, מטעמים כלכליים (ראו גם נספחים י"ד-ט"ו לתצהיר פוס, דו"חות הנתבעת המתייחסים לכמויות השתלים שנרכשו על ידי ד"ר דורי וכמויות המבנים שנרכשו על ידי התובעת  בזמנים הרלוונטים).

            לאור כל האמור לעיל, בקשה הנתבעת את דחיית התביעה.

ההליכים המקדמיים ומינוי מומחה בית משפט

11.        בית המשפט נעתר כאמור לבקשת הנתבעת למשלוח הודעת צד ג'. ההודעה הומצאה לשטראומן; שטראומן לא הגישה כתב הגנה ולפיכך ניתן פסק דין כנגדה, המותנה בתוצאות התביעה. בנוסף, בקשה התובעת לקבל לידיה את המבנים והשתל שכשלו. תגובת הנתבעת היתה כי אלו הועברו לשטראומן ולכן אינם בידה. לאור תשובה זו קבעתי כי לא ניתן לחייב את הנתבעת בהצגת פריטים שאינה בשליטתה. בשולי החלטתי קבעתי כי במידה ו"ימצאו" המבנים והשתל, תמסר הודעה מתאימה וכל צד יוכל לבקש לקבל לידיו את הפריטים לצורך הכנת והגשת חוות דעת מומחה.

12.        ואכן, ביום 27/2/11, במהלך דיון קדם משפט הודיע ב"כ הנתבעת כדלקמן: " ביום 26/1/11 שלחתי לחברי מכתב שמודיע לו שהמבנים התקבלו ונמצאים במשרדי והוא מוזמן לקבל אותם, זה נשלח בדואר רשום עם אישור מסירה. חברי ידע על הקדם משפט, הם אפילו לא הרימו טל'". באותה ישיבה הציע בית המשפט למנות מומחה מטעם בית משפט; התובעת הסכימה והנתבעת התנגדה, וחרף התנגדות זו קבעתי כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט. כך מונה פרו' אבינועם יפה לשמש כמומחה מטעם בית המשפט. המבנים והשתל הועברו לידיו; לאחר שדרש מהתובעת מסמכים נוספים (ראו עדותו בעמ' 17 שו' 12-13:" ביקשתי צילומים וזה מה שקיבלתי. אחרי שביקשתי ופניתי אליכם מספר פעמים, זה מה שהעברתם לי. אתם הייתם צריכים להעביר את כל מה שהיה לכם") הוגשה חוות הדעת מטעם המומחה, ראו במ/1.

13.        בסיכום חוות דעתו כתב המומחה את הדברים הבאים: " אין ספק שכשל ביו מכאני הוא שגרם לשברים, מספר הגורמים המעורבים בעייפות החומרים הוא כה רב כך שלא ניתן לקבוע שהשכל מקורו ברכיב זה או אחר (והראיה שבורג כיפת הריפוי נשבר) (כיפה שהייתה בפה תקופת מעבר קצרה). הנתונים הלוקים בחסר בכרטסת הטיפולים אינם תומכים בעובדה שהשיקום נשעה כראוי. ניסיון של 36 שנה ברפואת שיינים ו"התמקצעות" בשתלים ובשיקום על גביהם במשך 25 שנה אינם מונעים את האפשרות לחזור על שגיאות שוב ושוב. ניתן להעביר את הרכיב לבדיקת מכון התקנים אך אני חוזר ומדגיש שלחלק השיקומי והעומסים היום יומיים שלהם משמעות רבה הרבה יותר" (הדגשות שלי).

14.        לאחר שניתנה חוות הדעת התקיימה ישיבת קדם משפט נוספת ביום 5/1/12. בדיון זה בקש ב"כ התובעת להעביר את המבנים לבדיקת מכון התקנים. שללתי את הבקשה, ראו החלטתי בעמ' 11, שו' 15-19:" אציין כי לא נעתרתי לבקשת התובעת להפנות את המבנים לבדיקת מכון התקנים. אציין כי התובעת לא תמכה את תביעתה בחוות דעת מומחה מטעמה, המהלך היה יזום על-ידי בית משפט ולא ניתן להמשיך ולבצע בדיקות על סמך ממצאים שהושגו שהם טובים או רעים לאחר הצדדים. מעבר לכך, גם על-פי דברי המומחה עצמו אין זה ודאי שבדיקת מכון התקנים תספק את התשובה הנדרשת, לאור הסייגים הכתובים בחוות הדעת". בתום אותו דיון ולאור ממצאי חוות הדעת, ומאחר ונטל התביעה מוטל על התובעת, המלצתי לתובעת לשקול את המשך צעדיה. התובעת הסכימה למחיקת התביעה אך התנתה זאת באי פסיקת הוצאות; הנתבעת התנגדה ולפיכך ובהעדר הסכמה התקיים ביום 26/2/12 דיון הוכחות אליו זומן גם מומחה בית המשפט. עוד העידו סיון; ד"ר גורלניק ופוס. בתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה, לא לפני שב"כ התובעת בקש פעם נוספת להפנות את המבנים לבדיקת מכון התקנים. בקשה זו נדחתה על ידי.

השאלות העומדות להכרעה

15.        האם קיימת יריבות בין התובעת לנתבעת? האם מדובר בכשל בייצור, כטענת התובעת, או בביצוע לקוי, כטענת הנתבעת? האם הנזקים הוכחו?